מודנה אומרים עם דגש על ההברה הראשונה Mo-dena ולא כפי שהייתם חושבים במלעיל. ממלון משפחתי החלטנו לעבור לדירה ולבשל לעצמנו. דירה שהזמנו לילה קודם ב airbnb התגלתה ככוך קטן ללא מיזוג מתפקד (35 מעלות שהמשיכו לטפס), ולכן עברנו חיש מהר לדירה אחרת. הכניסה לתוך סמטאות העיר העתיקה מצריכה אישור מיוחד לחנות ב Zona Limited, ובעלי הדירה מנפיקים למי שבא לגור אצלם. מצאנו עצמנו מנווטים בסמטאות קטנטנות:
הדירה אליה עברנו לבסוף היתה מקסימה כפי שתיכף תראו בסרטון. שני יתרונות בולטים מלבד הנוחות- המזגן עבד מעולה והיא היתה מול השוק המקומי.
השוק נפתח כל יום בשעה 07:00 ונסגר בשעה 15:00. היה כיף לקנות פירות וירקות טריים, פסטה, מוצרלה, גבינת מסקרפונה, ולבשל לעצמנו. יוגורט עם פירות קיץ בבוקר, סלט ופסטה בערב. מעבר לכך, מצאנו עצמנו בעיר כמעט שוממה, כולם יצאו לחופשה, עזבו את העיר, וכמעט ולא היו תיירים. השלטים שראינו בכל מקום:
אז מה עשינו בכל זאת? טיפסנו לראש המגדל המקומי (כל הזדמנות להשביח את ממוצע ה steps שלי…)
וטעמנו מעט מהאסתטיקה והתעשיה האיטלקית במיטבה במוזיאון Enzo Ferari:
לא הצלחתי להחליט מה לקחת הביתה, תחליטו אתם.
או דווקא משהו מהקולקציה האדומה:
גם המוזיאון עצמו מעוצב מדליק, שימור של מבנה ישן ומבנה חדש שנראה כמו מכסה פרארי עצום.
ביקרנו גם במוזיאון על ההיסטוריה של מודנה לאורך התקופות, הם הציעו פעילות 3D שהיתה כל כך עלובה, ממש התעצבנתי על בזבוז הזמן. בכלל המוזיאון כל כך לא ידידותי לתיירים לא איטלקים, רוב השילוט היה באיטלקית בלבד, ומשדר שהם לא מאמינים מי ירצה בכלל לבוא לבקר אם הוא לא בסיור בי"ס.
שלושה ימים חביבים, ולא יותר, הספיקו לנו. ממשיכים הלאה לאחד משיאי הטיול- ורונה והאופרה בתיאטרון העתיק.
